מכתב מבת שבע לאוריה החתי

בעלי היקר ,

לא חשבתי שאתוודה בפניך וידוי זה אך , רגשות האשם וייסורי המצפון סוחפים אותי למחשבות וחזקים אך יותר מרצון שלא לספר לך דבר זה .
יש בפי ווידוי קשה
ובכן .. בזמן שהיותך עם העם במלחמה ציפית על הנעשה הגיעו אליי עבדיי המלך דוד .
אשר ציוו עליי לגשת אל ארמונו כי רצה לראותי ולשוחח עימי .
איני סירבתי רצונו מחשש ומכבודו ומעמדו הגבוה .
לא ידעתי מהו רצונו אך בסופו של דבר רצונו היה לשכב עימי .
אינני עצרתי בעדו , מפחד לחיי ולשם מעמדו הדגול והנכבד ושכבתי עימו .
לאחר ספור ימים גיליתי כי הרה אני לו ילד בבטני , לא ידעתי איך לאמור לך דבר זה
וחשבתי על מכתב אך מכתב לא יוכל לבטא את כל הצער שחשה אני מבפנים
אני מצטערת על מעשה זה , הוא חטא בלתי נסלח .
הבגידה הזאת הרסה את האמון בקשר שלנו .. אני מצטערת אינני יודעת איך לכפר על חטא זה
שמעתי על תכנוני דוד להורגך בזמן המלחמה לא יכולתי לעשת דבר כדיי למנוע זאת .
אך עדיין מקווה שמכתב זה יגיע אל ידך ושאתה בין החיים ונוכל לסדר את קשרנו כמו בעבר .
מתגעגעת אלייך בעלי היקר , ומקווה שיש עוד סיכוי לשנינו.
אוהבת בת שבע.

מכתב לאוריה מדוד

לאוריה החיתי שלום רב,

אני כותב אליך מכתב זה מתוך תקווה שהינך עדיין בחיים, מאחר ומעשה שעשיתי והקשור אליך במישרין הינו מעשה של עוול בלתי נסלח.

באחד הערבים בעודני מהלך על גג ארמוני אני רואה אישה יפה רוחצת את גופה בעירום.

שלחתי את אנשיי להביאה לארמוני, שכבתי עימה והחזרתי אותה לביתה.

איני יודע מה התרחש במוחי באותו ערב, דבר אחד בטוח קרה, הייתי משועמם, חיפשתי הרפתקה, לא התגברתי על יצרי וביצעתי חטא גמור בו שכבתי עם אשת איש.

ואותה אישה הינה אשתך בת שבע בת אליעם.

העובדה שאני מלך אינה מקנה לי כל זכות יתרה מכל אזרח בממלכתי לבצע את הפשע הנורא.

החמור מכך שכעבור מספר ימים מודיעה לי אשתך כי הינה בהיריון.

איני יודע כיצד לכפר על חטאי, לכן באותה עת שהשתתפת במלחמה ביקשתי משר צבאי יואב לשלוח אותך אלי לשיחה והבהרה.

אכן, הגעת לארמון, ניסיתי לספר לך על המקרה פנים אל פנים אולם הבושה אלכה אותי ולא עמדתי בכך ועל כן לכאורה שאלתי אותך שאלות על כל מה שמתרחש במלחמה.

ביקשתיך לשוב לביתך כי רציתי תשכב עם בת שבע כך שתוכל להגיד כי הרתה ממך ולא ממני ובעקבותיך שלחתי מתנות רבות מבית המלך. וחשבתי כי בכך המקרה יבוא לידי סיום.

אולם אתה סירבת לשוב לביתך וטענת כי לא תוכל לשוב לביתך כאשר כל העם נלחמים באויב.

נתתי הוראה להשאיר אותך יום נוסף וביום שלמחרת השקיתי אותך ביין על מנת שתהיה שיכור מתוך הנחה שבהיותך שיכור תרד לביתך ותשכב עם רעייתך בת שבע אולם, גם ניסיון זה לא צלח ולא שבת לביתך.

נתתי הוראה נוספת ליואב שר הצבא להעמיד אותך המקום המסוכן ביותר על מנת שתיהרג.

אני מקווה שמכתב זה יגיע אליך, עוד בטרם יקרה לך דבר וכל שנותר לי הוא להתנצל על כל שאירע ועל כל ניסיונותיי לגרום לך לנזק.

כידוע לך, חולשתי לנשים גוברת על שכלי, יצר הרע שוכן בתוכי, כמו בכל אחד אחר, וכל שנותר לי הוא שתגלה מעלה אלוהית ותמחל לי על כל שאירע.

הוד מלכותו,

המלך דוד בן ישי,

מלך ישראל

מכתב מאוריה לבת שבע

לבת שבע שלום,

אני כותב אלייך מן השאול, שכמו שידוע לך כאן כולם יודעים הכול.

רגשותיי מתחזקים מיום ליום כך שהיתי חייב לכתוב לך. לא תיארתי לעצמי שאכתוב לך מכתב ועוד ממקום כזה, אך המחשבות לא מפסיקות לרדוף אותי.

אז מהיכן נתחיל? יש לי כל כך הרבה מה לומר לך בת שבע. אהבתי אותך כמו שלא אהבתי כל אישה אחרת בעולם. כשהייתי במלחמה לא הפסקתי לחשוב עלייך ועל כמה שאני מתגעגע אלייך ומתי אוכל לשוב ולחבק אותך.

כשנודע לי במלחמה מיואב שדוד רוצה שאחזור הביתה ואעזוב את החיילים ואת העם במלחמה הייתי מאד מופתע. כמובן שלא אפשרתי לדוד לגרום לכך שאוציא את עצמי לזמן מה מהמלחמה. אני מכיר את דוד זמן רב, לעולם הוא לא דיבר אליי בצורה כזו, הרגשתי שהוא לא מסוגל להסתכל לי בעיניים ולדבר איתי כמו קודם. בהתחלה ,דאגתי שמשהו קרה לך בזמן שהייתי במלחמה, אך הבנתי כי אם היה קורה לך משהו דוד היה ממהר לספר לי כדי שאוכל לראותך ולטפל בך. סירבתי. במקום זה ישבתי בפתח בית המלך עם העבדים של דוד. בלי שביקשתי הם לחשו לי בשקט כי הם חושדים שקרה משהו בינך לבין דוד. הם כנראה שמעו אתכם מדברים בחדר השינה או ראו אתכם ביחד הרבה בימים האחרונים.

אגיד לך את האמת, הרגשתי באותו רגע נבגד!!! שמעתי דברים עלייך מאנשים אחרים והרגשתי שהפרת את האמון שלנו!

לאחר מכן נתקלתי בעוד מקרה מוזר. דוד הציע לי לשבת איתו לשתות כמה משקאות חריפים. פה כבר כמעט הייתי בטוח שדוד רוצה ממני משהו. ידעתי שהיה פה מקרה שקשור אליי ואני לא יודע עליו.

אם את שואלת למה לא פניתי אלייך ושיתפתי אותך בהרגשתי, ובחשדות שלי זה הזמן לענות לך. המחשבה על דוד ועלייך הסיתה אותי מן המטרה האמיתית שלנו שהיא לנצח במלחמה. לא הייתי מרוכז במה שהייתי צריך לעשות. אז העדפתי להדחיק את כל אותן המחשבות והחשדות לסוף המלחמה. ידעתי שאני אצטרך להתמודד עם כול השמועות והלחשושים כשהמלחמה תסתיים. אבל באותו זמן כול הנאמנות שלי הופנתה למלחמה והתקשיתי להתמודד גם עם זה.

את סופי את כבר יודעת, אליך לא חזרתי, גם לא אל ביתנו הקטן והצנוע. כול החלומות שלי ממזמן עפו וברחו, אני כבר לא בין החיים ואילו את ממשיחה לחיות כאילו לא קרה כלום. אני יודע שנולד לכם ילד, אני גם יודע שהוא לא הצליח להחזיק מעמד. אולי זה בגלל שאלוהים שמע את הבכי שלי זה מה שקרה.

הגיע הזמן שניפרד, בת-שבע. את תהיי אשת מלך ואני אמשיך במסלולי בשאול. אני לא אטריד אותך יותר ולא אצפה לתגובה ממך.

היי שלום, אהובתי ,אני לבטח לא אשכח אותך לעולם.

אוהב לעולמי עד

אוריה