בעלי היקר ,
לא חשבתי שאתוודה בפניך וידוי זה אך , רגשות האשם וייסורי המצפון סוחפים אותי למחשבות וחזקים אך יותר מרצון שלא לספר לך דבר זה .
יש בפי ווידוי קשה
ובכן .. בזמן שהיותך עם העם במלחמה ציפית על הנעשה הגיעו אליי עבדיי המלך דוד .
אשר ציוו עליי לגשת אל ארמונו כי רצה לראותי ולשוחח עימי .
איני סירבתי רצונו מחשש ומכבודו ומעמדו הגבוה .
לא ידעתי מהו רצונו אך בסופו של דבר רצונו היה לשכב עימי .
אינני עצרתי בעדו , מפחד לחיי ולשם מעמדו הדגול והנכבד ושכבתי עימו .
לאחר ספור ימים גיליתי כי הרה אני לו ילד בבטני , לא ידעתי איך לאמור לך דבר זה
וחשבתי על מכתב אך מכתב לא יוכל לבטא את כל הצער שחשה אני מבפנים
אני מצטערת על מעשה זה , הוא חטא בלתי נסלח .
הבגידה הזאת הרסה את האמון בקשר שלנו .. אני מצטערת אינני יודעת איך לכפר על חטא זה
שמעתי על תכנוני דוד להורגך בזמן המלחמה לא יכולתי לעשת דבר כדיי למנוע זאת .
אך עדיין מקווה שמכתב זה יגיע אל ידך ושאתה בין החיים ונוכל לסדר את קשרנו כמו בעבר .
מתגעגעת אלייך בעלי היקר , ומקווה שיש עוד סיכוי לשנינו.
אוהבת בת שבע.
