לאוריה החיתי שלום רב,
אני כותב אליך מכתב זה מתוך תקווה שהינך עדיין בחיים, מאחר ומעשה שעשיתי והקשור אליך במישרין הינו מעשה של עוול בלתי נסלח.
באחד הערבים בעודני מהלך על גג ארמוני אני רואה אישה יפה רוחצת את גופה בעירום.
שלחתי את אנשיי להביאה לארמוני, שכבתי עימה והחזרתי אותה לביתה.
איני יודע מה התרחש במוחי באותו ערב, דבר אחד בטוח קרה, הייתי משועמם, חיפשתי הרפתקה, לא התגברתי על יצרי וביצעתי חטא גמור בו שכבתי עם אשת איש.
ואותה אישה הינה אשתך בת שבע בת אליעם.
העובדה שאני מלך אינה מקנה לי כל זכות יתרה מכל אזרח בממלכתי לבצע את הפשע הנורא.
החמור מכך שכעבור מספר ימים מודיעה לי אשתך כי הינה בהיריון.
איני יודע כיצד לכפר על חטאי, לכן באותה עת שהשתתפת במלחמה ביקשתי משר צבאי יואב לשלוח אותך אלי לשיחה והבהרה.
אכן, הגעת לארמון, ניסיתי לספר לך על המקרה פנים אל פנים אולם הבושה אלכה אותי ולא עמדתי בכך ועל כן לכאורה שאלתי אותך שאלות על כל מה שמתרחש במלחמה.
ביקשתיך לשוב לביתך כי רציתי תשכב עם בת שבע כך שתוכל להגיד כי הרתה ממך ולא ממני ובעקבותיך שלחתי מתנות רבות מבית המלך. וחשבתי כי בכך המקרה יבוא לידי סיום.
אולם אתה סירבת לשוב לביתך וטענת כי לא תוכל לשוב לביתך כאשר כל העם נלחמים באויב.
נתתי הוראה להשאיר אותך יום נוסף וביום שלמחרת השקיתי אותך ביין על מנת שתהיה שיכור מתוך הנחה שבהיותך שיכור תרד לביתך ותשכב עם רעייתך בת שבע אולם, גם ניסיון זה לא צלח ולא שבת לביתך.
נתתי הוראה נוספת ליואב שר הצבא להעמיד אותך המקום המסוכן ביותר על מנת שתיהרג.
אני מקווה שמכתב זה יגיע אליך, עוד בטרם יקרה לך דבר וכל שנותר לי הוא להתנצל על כל שאירע ועל כל ניסיונותיי לגרום לך לנזק.
כידוע לך, חולשתי לנשים גוברת על שכלי, יצר הרע שוכן בתוכי, כמו בכל אחד אחר, וכל שנותר לי הוא שתגלה מעלה אלוהית ותמחל לי על כל שאירע.
הוד מלכותו,
המלך דוד בן ישי,
מלך ישראל
למלך דוד, הוד רוממותו,
השבמחקקיבלתי את מכתבך בו הינך מתאר את המעשה הנורא שעשית, ושגרמת נזק לי, לאשתי ולכל משפחתי, על כן הריני להשיבך כי איני סולח לך על מעשיך הזדוניים.
הייתה לך התעוזה והחוצפה לשלוח אותי עם מכתב המיועד לשר הצבא יואב בן-צרויה בו נאמר שישתדל לגרום לכך שאמצע את מותי בשדה הקרב.
בו בזמן אני נלחמתי כדי לשרת אותך ואת עמינו בעוד אתה שוכב עם אשתי בת-שבע?
חמור מכך אשתי בת-שבע הרתה ממך ואם ייוולד ולד הרי הוא יהיה ממזר משום שהוא נולד לאשת איש.
איני יכול לקבל את סליחתך על מעשה בגידה שכזה. העובדה כי אתה הוא זה שמולך על עמינו לא נותנת לך את הזכות לבצע מעשה של בגידה ורצח בצורה כפי שנהגת.
שיחקת עם הרגשות שלי ושל אשתי והרסת לנו את החיים. היותך מלך אינה מקנה לך את הזכות לעשות את מה שעולה בדעתך ולשחק עם חיים של אנשים.
אני מקווה שבינך שייוולד בעתיד מאשתי יחיה חיים נוחים ומאושרים ולא יזכה לראות את פרצופו האמיתי של אביו.
כדאי שתבין שאינך יכול לעשות מה שבראשך כי בעצם היותך מלך אז הינך חייב במוסר קפדני תוך קיום מלכות ראויה על עמינו.
לך בדרך האלוהים ולא בדרך קלוקלת אשר תוביל אותך למקומות לא רצויים.
כדאי שתזכור את עשרת הדברות בהן מופיעים שני איסורים חמורים והם: "לא תרצח", ו- "לא תחמוד" (לא תחמוד בית רעך, לא תחמוד אשת רעך, ועבדו ואמתו ושורו וחמורו, וכל אשר לרעך).
ואתה עברת על שניהם במעשה אחד.
בכבוד רב,
אוריה החיתי,
בעלה של בת-שבע בת אליעם
המכתב לדוד מאוריה נכתב ע"י סהר עשת.
השבמחק